לשבת מול המסך.
לנסות לנסח פוסט, מייל, או הצעה –
ולבהות בשורה הראשונה כאילו היא קיר אטום.
שוב.

ובפנים עובר בך הרגש הכי מתסכל שיש:
איך זה יכול להיות שיש לי כל כך הרבה לתת –
ואף אחד לא רואה אותי?

כי תכל'ס – אתה כבר לא בתחילת הדרך.
עברת תהליכים, השקעת, למדת שיטות, ליווית אנשים.
יש לך עולם שלם בראש – הורות, זוגיות, מודעות, כסף.
בלב – תשוקה אמיתית לפרוץ.

אבל במציאות? אתה מתפזר.
כי אתה טוב מדי בהכול, ולא יודע לבחור.
אין לך משפט אחד שמסכם אותך.
אין לך עמוד שדרה כתוב שמחזיק את כל מה שאתה.

וכל פעם שאתה מנסה לכתוב –
פוסט, הצעה, מייל שיווקי –
זה פשוט לא יוצא.

כי אתה לא מסוגל לזייף.
לא מסוגל להישמע כמו עוד אחד שמוכר.
יש בך אמת, עומק, שליחות –
אבל אין לך מילים שיחזיקו את זה.